חגגתי את יום הולדתי ביום שבת 23.02.2019 ושמחתי לקבל מחברתי ,שרי קפלן, הזמנה לפינוק ספא כשפתחתי את המעטפה שמסרה לי התרגשתי עוד יותר כשראיתי שמדובר בספא של מלון סטאי האקסקלוסיבי שביפו.היות והתארחתי בסטאי שעל פני הכנרת הציפיה היתה גדולה וידעתי שזה הולך ליהיות פנוק אמיתי.
יום ראשון 24.02 למחרת יום הולדתי לקחנו יום חופש מהעבודה הודעתי בבית שאאחר להגיע ויצאתי יחד עם חברתי למלון סטאי יפו.
הגענו למלון העוצמתי שממוקם בכניסה לנמל יפו על רצועת החוף ונתקלנו בבעיית חניה בסביבה לאחר חיפוש שומר בכניסת המלון שלא היה נוכח המשכנו בסיבובים באזור לתור אחר חניה, פנינו לבחורה שהיתה בכניסת החניון של המלון ולא קיבלנו משוב הולם, בטענה שהחניון מיועד אך ורק לאורחי המלון ולא מיועד לבאי הספא, המשכנו בחיפושים ולבסוף חנינו בחניון החולי.
יצאנו מרוגשות לכיוון המלון היפיפה, כשהגענו לכניסה כבר היה ממוקם שומר ואפילו שלושה ,לשאלתי על שירותי חניה נענתי בחיוב אך היה מאוחר מידי.
נכנסנו לאזור הקבלה המרהיב והתרשמנו מיופיו וייחודו של עיצוב המלון,לשאלתנו פקידת הקבלה הפנתה אותנו לספא.
ירדנו בגרם המדרגות מחוייכות ומלאות ציפיה.
הגענו לספא פקידת הקבלה שבהמשך התברר שמה – חן, יצאה מאזור אחורי והתיישבה לקבל את פנינו, משב הרוח והקור במקום הסביר את היותה לבושה במעיל, מה שהיה תמוהה בעינינו, ערכנו שינוי בסוג הטיפול. בזריקה קלה קיבלנו מפתחות לתאי ביגוד ובהנף יד הורנו להכנס פנימה, שאלנו אם נוכל להתכבד בשתיה שהיתה מונחת בכניסה ונענינו שכן ושנמזוג לעצמנו מה שאילץ אותנו גם להתמודד עם פתיחת הבקבוק לבד, בעיניים פקוחות ותוהות על השירות נכנסנו ותרנו אחר המלתחות ולא מצאנו, חזרנו לקבלה ושוב בהסבר ידיים הורנו להכנס ישר וימינה ששם ממוקמות המלתחות. שוב נכנסנו הסתובבנו וחזרנו לקבלה. בפעם השלישית הצטרפה אלינו מישהי אחרת שהצטרפה בדיוק לקבלה וליוותה אותנו לאזור ההסבה, ולא לאזור המלתחות, ומאחורי קיר שבין חדר כושר לאזור ההסבה היו התאים שלנו מספר 30 ומספר 25. שאלתי היכן המלתחות על מנת להחליף לחלוק והופנתי למקלחון, שזה עתה מישהי יצאה מתוכו והיה רווי באדים ומים על הרצפה , שאלתי איך אני אמורה להחליף בגדים שם, ונענתי שזה מה יש. יש לציין שמדובר במקלחון נשים אחד עם דלת זכוכית חלבית מולו קיים מקלחון אחד נוסף שמיועד לגברים.. שרי חברתי שהתייאשה מללכת ולחזור התפשטה באזור התאים כשגופה חשוף לבאי חדר הכושר ולנמצאים באזור ההסבה.
חזרתי לקבלה בפנים המומות והיות וחשבתי שלא הובנתי נכון שוב שאלתי ופירטתי למיקום מלתחות נאותות סגורות לנשים, נעניתי שזה מה שיש, לתדהמתי המעסה פנתה אליי ואישרה שיש אפשרות להלחיף בגדים בחדר העיסוי, מה שגרם לי לתהות אם זה יהיה על חשבון זמן העיסוי שלי שגם כך היה מוקצב ל 50 דק ולא שעה. נפרדתי משרי בטענה שבאנו להנות ושננסה להפיק את הטוב מהכל. נכנסנו לחדר העיסוי ושם התרגענתי קצת למרות שהמעסה סירבה לכבות את המזגן ודלת החדר לא נסגרה רק עי הצמדת מגבת, החלטתי שאני נהנית מהעיסוי ולא נותנת לכלום להרוס לי את המתנה של שרי.
נפגשתי עם שרי בסיום העיסוי באזור ההסבה, שתינו תה ורצינו לגשת להתקלח, המקלחון היה תפוס וחיכתה עוד מישהי בתור, מה שגרם לנו שוב לתהות איך ייתכן שיש רק מקלחון נשים אחד לכל הספא, פקידת הקבלה הפנתה אותנו למקלחון הגברים שהיה רטוב ועם מגבת משומשת על הרצפה בלית ברירה ובתרעומת החלפתי את מגבת הרגלים ונכסתי להתקלח במקלחון הגברים כששרי מחכה לי מעבר לדלת. התקלחתי במהירות שיא והתלבשתי בתוך המקלחון של הגברים ויצאתי לחפש איפה אוכל לשבת למרוח קרם ולתקן את האיפור הופנתי לכניסה לתא השירותים למראה וכיור שראויים לשטיפת ידיים בלבד בלי שום מקום להניח לרגע את התיק שהיה צמוד אליי מרגע שהגעתי לספא, כי התפשטתי בחדר העיסוי וכי התקלחתי במקלחון גברים בלי מקום ראוי וסגור לנשים בלי שכל עובדי המקום ואורחים יצפו בי. התעצבנתי מהזלזול שנענתי כל פעם מחדש לשאלותיי ובאוזלת היד של פקידות הקבלה,. נגשתי לתא לקחת את נעליי ולצערי השארתי את שרי במקלחון הגברים ללא השגחה, כשיצאתי מאחורי המחיצת קיר של התאים ראיתי את שרי מולי עומדת ערומה ורק מגבת לגופה שסביבנו גברים ועובדי המקום והיא בשוק ואומרת לי שגבר נכנס לה למקלחון. הייתי מזועזעת ובקשתי באופן מיידי את מנהל/ת הספא וטענו שאין עם מי לדבר התעקשתי שוב ואז התרצו לקרוא לשרית מיכאלוב שהגיעה והקשיבה לטענותינו אך ללא פתרון או ניסיון הרגעה. הבעתי את תדהמתי מתכנון המקום מהשירות העלוב ומהזלזול שבו טופלנו ושרית פתרה אותנו בהנחה של 50% מהתשלום. הודעתי לה שזה מעליב ולא ראוי וגם לא מספק ופנינו ללכת לקבלה להסדר התשלום ורק לצאת מהמקום ההזוי הזה.
בקבלה קיבלה אותנו חן פקידת הקבלה שקיבלה אותנו בכניסה, שכעסה עלינו וטענה ואני מצטטת " שאנחנו חוצפניות ושבגללנו היא קיבלה נזיפה " נאלמתי מהשוק של דבריה שהופנו אלינו ושרי קמה בהפגנתיות ואמרה לה שהיא החצופה שתסדיר את התשלום ושאנחנו רוצות לצאת משם במהרה. יש לציין שכל הזמן הזה שרית מיכאלוב היתה נוכחת באזור אך לא התערבה.
שילמנו עבור הבושה שחווינו 340 שח באשראי ויצאנו בכעס מופגן ובהלם, התעקשתי לעצור בקבלה של המלון בדרישה לדבר עם מישהו מההנהלה ושוב קראו לשרית שעלתה במהרה וניסתה להרגיע אותנו .שוחחנו עימה בשקט ושוב גוללנו בפניה את כל מסכת ההתנהלות ההזויה אך שוב היא לא ידעה איך לטפל בזה והציעה לנו ארוחת צהריים, כשסירבנו לקחה מאיתנו את מספרי הטלפון וטענה שאולי תחזור אלינו למחרת עם תשובות.
היות ואנחנו לא מסוג האנשים שמתלונן וכן משתדלים להבין עובדים ונותני שרות, המתנו למוצא פיה של שרית שלא הגיע עד היום, יומיים מיום הבושה, יש גבול לחוצפה של פיקדת הקבלה – חן, חוצפה של ספא שלוקח הזמנות חיצוניות אך לא בנוי וערוך לקבל אורחים מבחוץ שאין להם חדר לעלות להתקלח ולהתארגן בנוחות.
ציפיתי להתנצלות על יום עבודה שהפסדתי ולעוגמת הנפש שנגרמה לי ליום הולדתי ולשרי שתיכנננה ורצתה להפתיע ולהנות ובסופו של דבר יצאנו כשאנו מזועזעות המומות וכועסות על כל ההתנהלות של העובדים וההנהלה.
אין לי ספק שבכל הזדמנות שתיהיה לי ארחיק ואמליץ לכל אחד להמנע מהמקום.
סיסי מיסטריאל.
שרי קפלן
קרא/י עוד